רש"י על נזיר מ״ה ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר מ״ה ע״ב:ט׳ רש"י על נזיר מ״ו ע״א:ב׳ »

10 מַתְנִי׳ הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלָּה מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אַחַת, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר, וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים.

פירוש רש"י על נזיר מ״ה ב:י׳

10 מתני' או שולקן - שאינו מבושל יפה וושקוד"ר ושקו"ד: כמעט חי לא מבושל בלע"ז:

11 את הזרוע בשלה - איכא למ"ד שלמה ואיכא למ"ד בזרוע שנתבשלה עם האיל במסכת חולין דף צח::

« רש"י על נזיר מ״ה ע״ב:ט׳ רש"י על נזיר מ״ו ע״א:ב׳ »